בית - מועדי-ישראל - הלכות שבת חזון

עוד עדכונים

הלכות שבת חזון

כ"ד תמוז תשפ"ו | 09/07/2026 | 19:46

 

א. ערב שבת חזון מותר לבני ספרד לטבול במקוה ולרחוץ כל גופו בחמין ובסבון כדרך כל ערב שבת א.

ב. מנהג הספרדים שלא לשנות בשבת זו משבת רגילה, לא בלבישת הבגדים ב, ולא בסדר התפילות והניגונים בביהכנ"ס ג.

ג. מוצאי שבת חזון אין מברכין ברכת הלבנה, ואפילו הגיע זמנה, לפי ששרויין באבילות ד.

עיונים והארות
 
 
א. כמבואר בשו"ת אול"צ (שם פכ"ז בביאורים לתשובה ה), דבשו"ע (סי' תקנא סעי' טז) כתב, יש נוהגים שלא לרחוץ מר"ח, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו. עכ"ל. ומנהג בני ספרד בארץ ישראל כדעה שניה, שלא לרחוץ בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני שבוע זה רוחצים כרגיל. ועל כן אף שבני אשכנז מחמירים בערב שבת חזון כדעת הרמ"א שם, בני ספרד רוחצים בערב שבת חזון במים חמים וסבון כרגיל. ולפנים היו גם מבני ספרד שנהגו בזה כהרמ"א, אבל כיום המנהג פשוט להקל.

וכ"כ מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם דיני רחיצה הלכה א) וז"ל: אף על פי שאיסור רחיצת גופו מן הדין אינו אסור אלא ביום תשעה באב, מכל מקום מנהג הספרדים ועדות המזרח שלא להתרחץ כל גופו בחמין בכל השבוע שחל בו תשעה באב. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה מיום ראש חודש אב. וכל עדה תחזיק במנהגה. ולכן לפי מנהג הספרדים מותר להם להתרחץ כל גופם בחמין בערב שבת חזון, ולחפוף ראשם וגופם בסבון. ואפילו למי שנתרשל איזה פעמים מלהתרחץ בערב שבת, משום צינה, או טירדא, מותר לו להתרחץ בערב שבת חזון. ורק בשבוע שחל בו תשעה באב יש להמנע מלהתרחץ בחמין. עכ"ל.

ב. דעת הרמ"א (סי' תקנא סעי' א) שאפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת, כי אם הכתונת לבד. אולם כתב מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם דיני תפירת בגדים חדשים הלכה ד) וז"ל: אף בשבת חזון יש להחליף הבגדים וללבוש כל בגדי השבת כשאר כל השבתות, כמו שנאמר בדברי קבלה, וכבדתו, ודרשו חז"ל (שבת קיג.) וכבדתו, בכסות נקיה, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, עכ"ל.

ג. מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכות נישואין ונגינה בימי בין המצרים הלכה ד) וז"ל: ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותרת אף בימים אלה, ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה, או בשעה שעוסק בתורה, וכל שכן בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ואין להחמיר בזה כלל, ואפילו בשבת שחל בה תשעה באב. ועי"ש במקורות שהאריך בזה שאע"פ שאמרו משנכנס אב ממעטין בשמחה, מ"מ התורה והתפלה יהיו בשמחה. ע"ש. ולכן מה שנוהגים בשאר השבתות לנגן בקטעי תפלה מסויימים, ובנשמת כל חי, וכן בקדיש, יש לנהוג כן גם בשבתות של ימי בין המצרים, ואין לשנות.

ד. כתב הרמ"א בהגה (סי' תכו), אין מקדשים הלבנה קודם ט' באב. ובמ"ב (שם ס"ק ח) לפי ששרויין באבילות. ואין מברכים הלבנה אלא מתוך שמחה והרחבת הדעת על שזכינו לקבל פני שכינה.